www.what2do.co.il

חשיפה לחומרים כימיים בעבודה גרמה להתפתחות מחלת כבד, האמנם?

דרגו את המאמר

חשיפה לחומרים כימיים בעבודה גרמה להתפתחות מחלת כבד, האמנם?

מחלת כבד בעקבות חשיפה לחומרים כימיים – האם התביעה התיישנה?


14 שנה לאחר שהסתיימה העסקתו של התובע אצל הנתבעות, הגיש האחרון תביעה כנגד החברות וזאת בשל מחלת הכבד ממנה הוא סובל. לדבריו, הוא סובל ממחלת כבד בעקבות חשיפתו לחומרים כימיים מסוכנים במסגרת עבודתו. החברות הנתבעות טענו כי הן אינן אשמות וכי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

 

לטענתן, עבודתו של התובע הסתיימה 14 שנים לפני מועד הגשת התביעה. אי לכך, יש לדחות את התביעה. בית המשפט השלום בעכו קבע כי דין בקשתן של הנתבעות להידחות.


ברע"א 901/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל, תק-על 2010(3), 3696 , 3703 (2010), סקר בית המשפט באופן נרחב את ההלכה בקשר לנזקים סמויים כאשר היא נוגעת לדיני נזיקין ודיני התיישנות. על פי פסק דין זה, במקום בו הנתבע מבקש את דחיית התביעה מחמת התיישנות, נקודת המוצא היא כי העובדות נכונות. במקרים בהם הדיון בסוגייה לעומק, נוגע גם לסוגיית ההתיישנות, טענת התיישנות איננה יכולה לשמש כטענת סך ועל כן סילוק התביעה מחמת התיישנות צריך להיעשות בזהירות מרובה "תוך מתן משקל לזכותו החוקתית של התובע לגשת לערכאות".


תקופת ההתיישנות בדיני הנזיקין עומדת על שבע שנים. הסדר ההתיישנות קבוע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל לרוץ ביום הולדת עילת התביעה. היום שבו נולדה התביעה הינו היום בו אירע הנזק, וכאשר הנזק לא התגלה בעת "התרחשותו", עילת התביעה נולדת כאשר מתגלה הקשר בין הנזק לבין האירוע. עם זאת, כאשר חלפו למעלה מ-10 שנים מיום האירוע ליום הגילוי, התביעה תתיישן.

 

      קראו עוד בתחום:


במילים אחרות, חלות על התיישנות בנזיקין שתי מערכות – חוק התיישנות ופקודת הנזיקין. על עוולת בהן הנזק מהווה רכיבי מרכיבי עילת התביעה (לדוגמא עוולת הפרת חובה חקוקה), חל ההסדר הקבוע בפקודת הנזיקין. ברור אפוא כי כאשר מדובר בעוולה בה הנזק הינו אחד מיסודותיה, עילת התביעה איננה נולדת כל אימת שלא נגרם נזק. ממילא מרוץ ההתיישנות מתחיל לרוץ עם קיומו של נזק. ההסדר הקבוע בחוק ההתיישנות חל על יתר רכיבי העילה, לרבות הקשר הסיבתי.


סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין נועד אפוא לסייע לתובעים בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות. הלכה פסוקה היא כי מדובר בהסדר אשר מטרתו "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק במרוצת הזמן". על פי הוראה זאת, מועד לידת התביעה הוא מועד גילוי הנזק, אך הסעיף מציב רף עליון של 10 שנים מיום אירוע הנזק עד להגשת תביעה.


במקרים בהם נעלמו מן התובע עובדות אשר מהוות על עילת התובענה, מסיבות אשר לא היו תלויות בו, ובמקרים בהם לא ניתן היה למנוע אותם גם בזהירות סבירה, יחל מרוץ תקופת ההתיישנות ביום בו נודעו עובדות אלו לתובע. בשורה של פסקי דין נדונה שאלת היחס בין חוק ההתיישנות לבין פקודת הנזיקין, לעניין זה. היקף גילוי העובדות טומן בחובו ארבעה מבחנים - קיומן של עובדות אשר נעלמו מן התובע, מדובר בעובדות אשר יורדות לשורש עילת התביעה, עובדות אלו לא היו ידועות לתובע מסיבות שאינן תלויות בו, והתובע לא היה יכול למנוע את הסיבות הנ"ל גם על ידי נקיטה בזהירות סבירה.

 

העובדות אשר מהוות את עילת התביעה הינן כל עובדה אשר הינה חיונית לשם ביסוס עילת התביעה, וזאת מבלי שבלי ידיעתה לא ניתן להגיש את התביעה ולהצליח בה.

 

התביעה לא התיישנה - הרשלנות, רק חלק מרכיבי עילת התביעה


במקרה דנן, התובע סיים לעבוד אצל הנתבעות בשנת 1995. אי לכך, ניתן לומר כי "ההתנהגות הרשלנית הנטענת" הסתיימה לכל המאוחר בשנה זו. עם זאת, ההתנהגות הרשלנית מהווה אפוא רק חלק מרכיבי עילת התביעה. מעבר ליסוד זה יש להוכיח נזק וקשר סיבתי.

 

בשנת 2000 נערכה לתובע בדיקה אשר אבחנה כי הכבד שלו תקין. עובדה זו מעידה על כך שהתובע לא היה יכול לדעת כי הוא סובל ממחלת כבד, קל וחומר שלא יכול היה הוא לקשר בין מחלה שלא נתגלתה לבין תנאי עבודה ורשלנות מצד הנתבעות.


בשנת 2008 גילה לפתע התובע כי הוא חולה. לא הובהר לו מהו מועד התפרצות המחלה. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע כי התביעה התיישנה, וזאת משום שלא רק מחלתו של התובע התגלתה בשנת 2008, אלא גם הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה. כל אימת שהתובע לא ידע כי הוא חולה,

 

כיצד אפוא הוא היה יכול לדעת על קשר סיבתי בין רשלנות בעבודתו לבין נזקו? לאמור, "היות ונזקיו של התובע התגלו בשנת 2008 והתביעה הוגשה בשנת 2009, כשנה לאחר מכן,לא הוכח לפני בשלב זה כי התביעה התיישנה".

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מהי תאונת עבודה?

מהי תאונת עבודה וכיצד ניתן לתבוע פיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

את מי תובעים לאחר תאונת עבודה ?

נפגעת בעבודה? נגרמו לך נזקי גוף? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר  

עצות לנפגעי תאונות עבודה

עצות לנפגעים לאחר תאונת עבודה...מאמרים, פסקי דין ומידע משפטי נוסף. 

תאונות עבודה נוספות

נפגעתי במהלך השתלמות...האם תאונת עבודה? דוגמאות נוספות, מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

תביעת ביטוח בגין נכות מתאונה ומחלוקת בנוגע לפרשנות חישוב הפיצוי

מהו ביטוח "נכות מתאונה"? האם חברת הביטוח יכולה "לשחק עם פרשנות הסעיף"? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות עבודה או נכות כללית מה עדיף?

עשרות פסקי דין, מאמרים, עצות בנושאי תאונת עבודה, נכות ופניה אל עורכי דין באתר 

ועדה רפואית - אחוזי נכות

מהי ועדה רפואית? מי היא קובעת? מאמרים, עצות משפטיות ופניה אל עורכי דין באתר 

ועדות רפואיות

איך להתכונן לועדה רפואית? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין העוסקים בתחום הפיצויים 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.