www.what2do.co.il

אחריות נזיקית של חולה נפש המאושפז במחלקה סגורה

דרגו את המאמר

אחריות נזיקית של חולה נפש המאושפז במחלקה סגורה

בערב נשוא התובענה, יצאו אדם ובת זוגו, בחברת בתם, תינוקת כבת עשרה חודשים, לבלות בגן הציבורי הסמוך. בגן הציבורי הבחין האב בילד המשוטט בגן אשר ביקש ממנו "לומר שלום" לבתו התינוקת. כעבור עשר דקות חזר הילד וקרא לאב, ומשזה ניגש אליו, שלף האחרון סכין וחתך חתכים עמוקים בצווארו, בבטנו ובידיו.

 

      קראו עוד בתחום:


הקטין התרחק מדמם מהמקום כאשר הוא שותת דם. במקביל, האב המשיך לשסף את גרונה של בתו התינוקת שמתה מיד. הקטין, שהיה אז בן 8 בלבד, הובהל לבית החולים, שם הוא נותח חמש פעמים במשך עשרה ימים וחייו ניצלו. במישור הפלילי הוגש כנגד האב כתב אישום באשמת רצח וניסיון לרצח. בית המשפט קבע כי האב ביצע את המעשים שיוחסו לו בכתב אישום, והורה על אשפוזו במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש. לאחר תום ההליך הפלילי, הקטין הגיש, באמצעות הוריו, תביעה אזרחית כנגד האב בגין הנזקים שנגרמו לו.

בפסק דין מפורט ומלומד סקר השופט סוקול את סוגיית אחריותם בנזיקין של חולי נפש. בית המשפט התייחס לכך שהמחוקק לא קבע בפקודת הנזיקין סייג לאחריות בנוסח סייג "אי שפיות הדעת".

למעשה, קיימות במשפט שלוש גישות לגבי אחריות חולי נפש בנזיקין:

 

  • הגישה הראשונה - עמדת השופט הבריטי הנודע Denning בפרשת White v. White [1950] P. 39, 59, לפיה "אדם יהיה אחראי בנזיקין, אף אם, כתוצאה ממחלת נפש, אין הוא יודע את מהות מעשהו או את טיבו המוסרי. גישה זו מדגישה את עליונות עיקרון הפיצוי על פני עיקרון האשמה.
  • הגישה השניה - גישת השופט Esher בפרשת Hanbury v. Hanbury, המצוטטת אף היא בפרשת White v. White, לפיה יש להחיל סטנדרד אחריות אחיד בפלילים ובנזיקין.
  • הגישה השלישית - גישת הביניים של השופט Stable בפרשת Morriss v. Marsden [1952] 1 All ER 925, לפיה אין הכרח כי המזיק יבין את משמעותו המוסרית של מעשהו, אך יש צורך ביסוד נפשי מינימאלי של שליטה.
     

האב אשם וישלם פיצויים, למרות מחלת הנפש

 

במקרה דנן, בית המשפט בחן את התכליות השונות שביסוד דיני הנזיקין וקבע כי אין במחלת נפש של המזיק כדי להעניק לו הגנה מפני אחריות בנזיקין. לאחר מכן פנה בית המשפט לבחון האם מחלתו של הקטין דנן שוללת אחריות נזיקית בעוולת התקיפה (סעיף 23 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)), אשר בה קיים יסוד נפשי ייחודי - "במתכוון". מניתוח פסק הדין הפלילי הסיק בית משפט השלום כי "התובע פעל מתוך כוונה, רצון ויכולת להימנע מביצוע המעשה", ולפיכך קבע כי חרף מחלת הנפש ממנה סבל בעת המעשה, גובשו כל יסודות העוולה, לרבות דרישת הכוונה. אי לכך, חויב המזיק בפיצויים לתובע בסך של כ-200,000 שקלים.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תאונת דרכים את מי תובעים?

נפגעת בתאונת דרכים? נגרמו לך נזקי גוף? את מי תובעים לאחר תאונת דרכים? 

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

תאונות אופניים

נפגעתם בתאונת אופניים? שוקלים הגשת תביעה בגין תאונת אופניים? האם תאונת אופניים הינה תאונת דרכים? ממי ניתן לתבוע פיצויים? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פגיעות במתקני ספורט, שעשועים

ילדך נפגע תוך משחק במתקן שעשוע? בחצר המשחקים? בבריכה? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות בחו"ל - איך לתבוע פיצויים

נפגעת בתאונה במדינה זרה? נגרמו לך נזקים? איך לתבוע פיצויים ועצות נוספות.... 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.